והוא ישן- שיר משלי
והוא ישן
ואני בדרכי אל האין!
מרחפת בהרהוריי
אל מול פצע גדול,
נוקמת בי האש,
בפסגת ההר-
עוזבת אותי הרוח
למעמקי תהום..
והוא שקט
ואני..בדרכי אל המוות-
נוסעת ברכבת אבודה,
אל אי עזוב
אל עיירה בודדת..
והוא צוחק
ואני...
בדרכי אל האין-
מתרוצצת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה