ציורים שציירה נערה מכפרי (בית ג'אן)..

בנוסף לתמונות אלו, גם הציורים שמולוות לשיריי הן פרי דמיונה של אותה נערה "הייפא קבלאן"

שיר עצוב- שיר משלי

למי לדבר?
למי לבכות?
וכעת נהייתי לגדולה
וכולם מקווים
שימצאו אצלי חק חם...


תשמעו אותי בבקשה
אני עדיין קטנה
רוצה מישהו לצידי
רוצה הד מכוון


תשמעו אותי:
אני לב צמא
אני גוף עייף
אני..נפש בודדת..


לא יודעת לאן הגעתי
ואיך הגעתי


בבקשה מכם-
אל תשאירו אותי לבד
כי אני...


עדיין קטנה..

בריחה - שיר משלי

נמאס לי
רוצה לחזור לשגרתי,
רוצה לפנות מקום לשמחה שבלבי..


הקול מבקש לעזוב את-
סימפוניות העצב,
והנשמה..
רודפת אחרי דרך מעייפת..


ואני..
שטה בין ים ליבשה
ולא יודעת-
מה יהיה גורלי...

והוא ישן- שיר משלי

והוא ישן
ואני בדרכי אל האין!
מרחפת בהרהוריי
אל מול פצע גדול,


נוקמת בי האש,
בפסגת ההר-
עוזבת אותי הרוח
למעמקי תהום..


והוא שקט
ואני..בדרכי אל המוות-
נוסעת ברכבת אבודה,
אל אי עזוב
אל עיירה בודדת..


והוא צוחק
ואני...
בדרכי אל האין-
מתרוצצת.

שיר מהספר "אלבום הנפש" של חיה בנצל

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אַלְבּוֹמִים
וְרַבּוֹת הַתְּמוּנוֹת
הַחוֹתְכוֹת אֶת חַיֵּינוּ
קְטָעִים, קְטָעִים.
מִתְדַּפְּקוֹת, מִתְרַפְּקוֹת,
מְבַקְּשׁוֹת לְהָעִיד
תּוֹבְעוֹת זְכוּת כְּנִיסָה
בְּדַלְתוֹת הֶעָתִיד.
הַפָּנִים בְּתַחְפֹּשֶׂת
הַחִיּוּךְ מְגֻיָּס
בְּמֵיטָב הַמָּסֹרֶת
וּבִגְדֵי מַחְלָצוֹת
שֶׁאָבַד עֲלֵיהֶם כֶּלַח
הֵן מַתְּנוֹתֵינוּ לָנֶצַח.
אַךְ מַה בִּדְבַר
כָּל מַה שֶׁיָּקָר,
תְּמוּנוֹת הַנֶּפֶשׁ,
הַחֲלוֹמוֹת, הַתִּקְווֹת,
הַמַּחְשָׁבוֹת, הָרֶגֶשׁ,
וְכָל אוֹתָן אֲהָבוֹת
שֶׁהִשְׁאַרְנוּ בַּצַּד.
הַאִם גַּם לָהֶן יֵשׁ
אַלְבּוֹם מְיֻחָד?

אני..

אֲנִי

כָּזֹאת אָנֹכִי:  שְׁקֵטָה

כְּמֵימֵי אֲגַם,

אוֹהֶבֶת שַׁלְוַת חֻלִּין, עֵינֵי תִינוֹקוֹת

וְשִׁירָיו שֶׁל פְרַנְסִיס זַ'ם.

בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים עָטְתָה נַפְשִׁי אַרְגָּמָן.

וְעַל רָאשֵׁי הֶהָרִים

לְאֶחָד הָיִיתִי עִם הָרוּחוֹת הַגְּדוֹלוֹת

עִם צְרִיחַת נְשָׁרִים.

בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים...  זֶה הָיָה בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים.

הָעִתִּים מִשְׁתַּנּוֹת

וְעַכְשָׁו –

הִנֵה אָנֹכִי כָּזֹאת.

צפת, תרפ"ה

רחל בלובשטיין

יש פרחים -נתן יונתן

הראית איזה יופי
שרעד ברוח סתיו,
שדה זהב דעך באופל
והדליק נרות חצב.

הראית איזה אודם
שצעק למרחקים,
שדה דמים היה שם קודם
ועכשיו הוא שדה פרגים.

אל תקטוף, נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
נשארים במנגינה.
אל תקטוף נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
עם המנגינה.

הראית מה השחיר שם?
שדה קוצים הוא, נערי,
שהיה עזוב בקיץ
ועכשיו הוא שדה חריש.

הראית מה הלובן?
נערי, זה שדה בוכים,
דמעותיו הפכו לאבן
אבניו בכו פרחים.

אל תקטוף, נערי...